אופניים

 

 

פעם בעיר לא גדולה במיוחד

חי ילד קטן, די נחמד.

 עיניו ירוקות וגדולות,

משתקפות כול המראות.

אפו קטן  ושיער לו בהיר.

וכולם בסביבה חושבים שהוא ילד מגניב..

 

שמו איתי

שם די רגיל, אבל הוא מיוחד.

כול הזמן הוא מסתובב מסביבי

שואל וחוקר ומציק לפעמים

די חכם ויודע דברים

שלא מצפים שילדים כמוהו יודעים.

ואמא ואבא חושבים לפעמים

איך זה שהוא לא מצליח תמיד

לעשות דברים פשוטים ,שהרבה ילדים כולם עושים.

וכול קצת קשה, ומסובך ולא ברור .

וכול התנועות קצת מסורבלות .

ומפריע קצת בינתיים איך זה, שאינו רוצה ללמוד

לרכב על אופניים .

 

 

 

יום בהיר אחד עלה

והחלטנו בלי ברירה

כי גם אבא וגם אמא

צריכים גם משהו לעשות,

,לתקן ולשנות

אנחנו נשנס מותניים.

כי אין מה לעשות ואיתי צריך ללמוד

איך לעשות עם הפדלים

ולרכב על אופניים.

 

 

איתי אהב בינתיים  לרכב בגינה הציבורית

על סוס הנדנדה , אופנוע ותנין. 

ובגן השעשועים הוא רוכב ללא לאות

הוא יושב לו  שם ומנהל את העיניינים

 אבל הזמן חלף עבר וזה כבר לא מתאים

שבוגר על צעצועים,

וצריך להרחיב את אופקים  ולפתח קורדינציה

על כלים יותר בוגרים.

 

בהתחלה התחילה אמא  לנסות

וקנתה לאיתי אופנים ומאד רצתה שירכב על אופנים.

וניסה מה לעשות ללמד לרכב בלי בעיות

אך אבוי צרה ושבר, הדבר קצת לא צלח.

כי אימו, ענת, מה לעשות

היא רכבה על גלגליות.

ולא ידע לשבת אפילו בבטחה על מושב האופנים

שנראו לה רעועים

כך עם שני הגלגלים.

 

כי בתקופה הזו מה לעשות, אז היו גלגליות וגם אופנים

וההורים מה לעשות הם רצו גלגליות.

.

.

 

ואז בא דור הסקטבורד לעולם

הוא רכב כך ברחובות ובגנים 

ונחבל לעיתים.

לא רצה  כל כך ללמוד והשתולל על הבריות.

וערן עליו רכב כי ערן היה שובב.

 

 

אבל מזל שאבא,בני יודע לרכב,

ושולט בכידון ובאוכף

ומסתובב מגיל צעיר על אפנים שעות בכל העיר.

 

אז אבא לקח את המשימה והדריך והראה

וניב רכב מאוד זהיר, פארקים שבעיר.

ויחד השניים יצאו לטיול כייף על אופנים.

ואבא אף הסביר

וזה נורא קל

רק שימו רגל על פדל

ונסו לשמור על שיווי משקל ויתסכלו תמיד ישר

לא להזיז את המבט.

 

ועכשיו נעשה פה סדר

ונתיר את הבלבול

כי יש שינוי גדול בשטח,

ורואים אותו בכול נתיב

יש מכונית מרוץ ויש כבר ג'יפ נוסע בחול

יש רכבת ,יש רכבל, קורקינט והובר סקייט חשמלי

ואופנים חשמליים שנוסעים ממש מהר

וצריך מאוד להיזהר.

 

 

עכשיו בשנות האלפיים- יש סוגים רבים.

של כלי התחבורה המתקדמת בביטחה.

 

וצריך לחשוב תמיד

כי אולי כבר בעתיד

אז תבוא החללית

ואותנו חיש בינתיים

היא תיקח אל השמים

ותראה לנו מראות

שלא רואים החלומות.

 

 

 

 

 

 

חיוך

 פעם בילדותי הייתי עליזה וצחקנית הייתיצוחקת מכול דבר,

אחר כך הייתי עליצה, וחייכנית וצוחקת הרבה,

הייתי פעם חייכנית עם חוש הומור שצוחקת 

פעם הייתי חייכנית  שצוחקת

פעם הייתי חייכנית אבל פחות דברים הצחיקו אותי,

אחר כ גם החיוך ירד ועשרת פנים רצינית עלתה על פני- לפעמים אולי קצת צחקתי

אחר כך הרצינות באה כול הזמן ואיתה גם העצבנות וחוסר השקט

היום הרצינות, העצבנות        אולי כדור אחד טוב שיעלים את זה

מחר........

אולי זה ישתנה ואחזור לחייך

לשחרר את בירטני

 

 

אתמול ראיתי את הסרט  המטריד של הניו יורק טיימס " לשחרר את בירטני" .. על בירטני ספירס. שלאחר התמוטטות עצבים ב 2008  קיבל אביה אפוטרופסות עליה ומאז מנהל את חייה את הקריירה יה המצליחה שלה כבר למעלה מעשור שהיא אינה יכולה לדבר עם התקשורת  וספונה בביתה כאשר עשרות מיליונים דולרים נתונים לשליטה של אביה כמו כן שליטה בחייה כולם. עד שלפני שנה הפסיקה זו להופיע עד שאביה יפסיק להיות פטרונה.  האומנם הסרט צהוב ו אבל כול הנושא הזה מרתק, וזה נורא מטריד אותי כמה זמן בן אדם צעיר שעבר התמוטטות דבר שיכולה להתרחש תרחש   לכל אחד אוחד מאיתנו.. מאבד את החירות שלו ואת השליטה על חייו כבר קרוב ל12- שנה ומנוהל כמו איזה זקנה דמנטית. עד כמה זה יכול להתרחש ועוד בארה"ב שחורטת  על דגלה את זכיות האדם .עד כמה בן אדם יכול  להיות נשלט בגלל בעיות נפשיות חמורות או לא ככול שהיו. ועד כמה בן אדם מתפקד שיוצא לסיורים ברחבי העולם ושורף את "לס וגס יכול להיות מחוסר יכולת שכלית כדי לנהל את חייו.

 קיאנו ריבס – מפת נשמה של מורה במסווה של שחקן קיאנו ריבס, נולד בלבנון וגדל בקנדה, נושא עמו מסע חיים יוצא דופן: אב שעזב את המשפחה כשהיה ילד,...