בשבוע האחרון החלטתי להשתפר. לצאת ממחוזות האין כלום ולעשות משהו פרודוקטיבי עם עצמי.
הרבה אומרים שיש לי המון כישורים וכישרונות שאני לא מנצלת, אז החלטתי שאולי אני יעשה עם הדרב הזה משהו.
כבר כמה שנים שאני חיה בתוך הממלכה שלי, והממלכה הזאת אני לא השליט. הממלכה הזאת יש נסיך אחד הבן שלי , ניב, בן 29 שמאובחן הספקטרום האוטיסטי. ניב הוא "ילד" מצחיק, ומפתיע, ממושמע ושתלטן והוא זה למעשה מנהל לנו את החיים. לי שגרה איתו ולאבא שלו בדרך הטלפון בשלט רחוק.
אותי זה מצחיק וניב מלא המרץ , ממלא אותי באנרגיות חיוניות כמו אויר בגלגל. פעם ב... אני אומנם צריכה ללכת לאיזה הופעת רוק טובה לשמוע מוסיקה כדי להשתחרר. אבל זה רק הגנרטור.
הימים חולפים להם ואני בדרך כלל בבוקר קצת מתאווררת בעיקר שניב הולך למרכז התעסוקה, דבר שפעמים רבות לא קורה, כי הוא נשאר בבית. סתם בשביל הכייף. יושב עם תחתוני הבוקסר מול המחשב, שומע מוסיקה מדיסקים במערכת האישית אבל בעיקר מבסוט.
השבוע החלטתי שאם אני בבית אולי אני אמצע איזה עיסוק שיכניס לי איזה כמה שקלים בודדים לחשבון הבנק הלא כול כך תפוח שלי, אבל זה לא כול כך שפוט היום . אני צריכה אתר או לפחות דף נחיתה, מיתוג, והוצאות הכנסות ומע"מ ובסך הכול אני רוצה רק לכתוב בשביל להעביר את הזמן.
ואני יכולה לכתוב על המון דברים מעניינים יותר או פחות. ולנסות להסיר את הקורים שדבקו בי בשנתיים האחרונות מניסיון לא מוצלח לא לעשות כלום כדי למלא מצברים.
חבר'ה על תעשו כמוני למלא מצברים ביחד עם חוסר מעש מוחלט זה לא מילוי של שום דבר, זו ריקנות הולכת וגוברת ששואבת על "טעבנות" מוחלטת
זהו תתעוררי נסיכה, קחי את החיים בידיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה